לריחות יש יכולת ייחודית לעורר בתוכנו זיכרונות ורגשות חיים. כאשר אנו מריחים משהו, מולקולות הריח עוברות לחלק במוח האחראי על הזיכרונות והרגשות שלנו. החיבור הזה בין ריחות לזיכרונות יכול להיות עוצמתי להפליא, ולהחזיר אותנו לרגעים ספציפיים בזמן או למקומות שבהם היינו בעבר. ריח של בושם, מזון או פרח מסוים יכול להעביר אותנו לזמן ולמקום אחרים, ולעורר זיכרונות שאולי שכחנו.
האם אותו הדבר נכון גם בהקשר של חיים קודמים?
התשובה הקצרה היא: לא. אך היא אינה חד משמעית. המשיכו לקרוא ותבינו מדוע.
אין ראיות מדעיות המצביעות על כך שאנו זוכרים ריחות מחיים קודמים וגם אין הרבה עדויות המדברות על כך ברגרסיות לחיים קודמים שנעשו על ידי היפנוזה. בעוד שאנשים מסוימים עשויים לדווח שהם חווים דז'ה וו או חשים תחושת היכרות עם ריחות מסוימים, סביר להניח שהתנסויות אלו קשורות לזיכרונות מהחיים הנוכחיים שלהם ולא לזיכרונות מגלגולים קודמים.
לאחר שנים של לימוד הנושא, אני נוטה להאמין שריח הוא משהו שנספג בגוף הפיזי ואינו נצרב בזיכרון הנשמתי כמו חוויות אחרות. ייתכן גם שמדובר במנגנון שנועד להגן עלינו. תארו לעצמכם שהיינו מתהלכים בעולמנו המלא ריחות וניחוחות מסוגים שונים, ובכל רגע עולה בנו זיכרון אחר מחיים קודמים, אנחנו נתקשה לתפקד.
האם יש מצבים שבהם ריח כן יעורר זיכרונות מגלגול קודם?
כן, אך לא בהכרח זיכרון מוחשי, אלא יותר בעוררות של העוצמות והיכולות שלנו, באיזו תחושה ערטילאית שמחברת אותנו למרכז הכוח שלנו, במיוחד אם ריחות מסוימים היו חלק משמעותי מתפקיד שמילאנו בגלגולים קודמים, וכמובן שמדובר אך ורק בריחות טבעיים.
מנקודת מבט רוחנית, ריחות טבעיים מועדפים לרוב על פני ריחות מלאכותיים מכיוון שהם נחשבים ליותר טהורים ואותנטיים. שיטות הוליסטיות רבות, כגון ארומתרפיה, משתמשות בריחות טבעיים מצמחים ופרחים כדי לקדם ריפוי והרפיה. בנוסף, ריחות טבעיים קשורים לעתים קרובות לטבע ולאדמה, מה שיכול לעורר תחושות של חיבור והתבססות. ריחות מלאכותיים, לעומת זאת, מיוצרים לרוב עם כימיקלים סינטטיים שעלולים להזיק הן לסביבה והן לבריאותנו. באופן כללי, ניתן לראות בבחירת ריחות טבעיים דרך לכבד ולהתחבר לעולם הטבע וגם לעולמנו הפנימי.